השסע בין מזרחים לאשכנזים נובע מתהליכים היסטוריים של חלוקת כוח ומשאבים, וממשיך להשפיע גם כיום על החברה, הכלכלה והפוליטיקה בישראל. תיקון מחייב הכרה בפערים, התנגדות לגזענות ולמיליטריזם, וחיזוק הדמוקרטיה והחברה האזרחית.
הערה: המפגש תומלל באמצעות AI וסוכם באמצעות שילוב של AI ועבודה אנושית, כך שעשויות ליפול טעויות בטקסט.
ד”ר יאלי השש היא היסטוריונית וחוקרת מגדר ופמיניזם, ונשענת על מחקר היסטורי ועל פעילות ציבורית כדי לבחון את יחסי הכוח בין קבוצות שונות בישראל. עבודתה משלבת עיסוק בהיסטוריה, בפוליטיקה ובמאבקים חברתיים מתוך תפיסה של צדק ושוויון.
המצב עכשיו
- מדיניות חלוקת המשאבים של מפא”י ההיסטורית קידמה קבוצות אינטרס, בעיקר אשכנזיות, תוך שיעבוד מנגנוני המדינה והשקעת משאבים לאומיים. מצד שני היא הסלילה בכוח מזרחים אל הפרולטריון חסר הנכסים. כך נוצרו פערים בין אשכנזים למזרחים המשפיעים עד היום.
- הליכוד והכלכלה הנאו-ליברלית היו פחות גזעניים. משנות השמונים הם אמנם הרחיבו את השתלבותם של מזרחים במעמד הביניים ובמוקדי השפעה, אך לא ביטלו את הפערים.
- העברה בינדורית של הון שנצבר בידי אשכנזים בזכות המדינה, עדיין מכתיבה פערים חברתיים, והגזענות לא פסה מן העולם
- גזענות היא תופעה תרבותית רחבה החוצה קבוצות מוצא ואינה מאפיינת קבוצה אחת בלבד
- הימין שתרם להשגת יעדים של המזרחים, דורש את “ליטרת הבשר שלו” שכיום היא הקצנה, הדתה ומיליטריזציה
- השיח על צדק חלוקתי וגזענות מורכב, ולעיתים משמש הן לקידום צדק והן להצדקת אינטרסים פוליטיים
- קיימת מגמה עולמית של התחזקות משטרים סמכותניים, הנשענים על ברית בין הנהגה לאומנית, תנועות דתיות ובעלי הון, תוך החלשת מוסדות דמוקרטיים וארגוני חברה אזרחית
- בשם פירוק האליטות הישנות (לא רק בארץ אלא בעולם), נבנות אליטות חדשות, סמכותניות ואלימות.
- השסע העדתי מתקיים לצד הסכמה רחבה בציבור היהודי סביב המשך המלחמה תוך פגיעה בחפים מפשע. המיליטריזם הישראלי מצליח לחבר רחוקים וקרובים באופן שהוא מסוכן לכל מי שחי במזרח התיכון.
- גם בתוך קבוצת המזרחים קיימים פערי ייצוג, ובפרט נשים מזרחיות נותרות בתת-ייצוג
מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו
- ללמוד את ההיסטוריה ולהכיר בפערים שנוצרו לאורך השנים
- להבחין בין טענות המבוססות על מציאות חברתית לבין שימוש פוליטי בטענות על אפליה
- לקדם ביקורת ציבורית שאינה נשענת על סטריאוטיפים או עליונות תרבותית
- להפחית את מרכזיות המיליטריזם ולפתח שיח על זהות, אזרחות וחברה שאינו מבוסס על מלחמה
- לחזק את החברה האזרחית, ארגוני נשים וארגונים הפועלים למען צדק חלוקתי ודמוקרטיזציה
- לקדם מדיניות רווחה שתעניק ערך למזרחים לאו דווקא בימין
- לעודד מפגשים בין אנשים וקהילות ולהיאבק בפגיעות בזכויות ובחירויות
