ישראל שוויונית מחייבת לראות את החברה הערבית כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ולהבטיח לה שוויון בהזדמנויות, משאבים ושילוב אמיתי. ניסיון העבר מראה שהשקעה ממשלתית בתעסוקה, בתשתיות ובהשכלה יכולה להביא לשינויים משמעותיים, אך נדרשים גם מאבק באפליה, חיזוק השייכות וקידום שותפות יהודית־ערבית.
הערה: המפגש תומלל באמצעות AI וסוכם באמצעות שילוב של AI ועבודה אנושית, כך שעשויות ליפול טעויות בטקסט.
מיסם ג’לג’ולי היא מנכ”לית עמותת צופֶן-תשבּיק הפועלת לשילוב מהנדסים ומהנדסות ערבים בתעשיית ההייטק, שימשה בעבר כיו”ר נעמת במרחב המשולש הדרומי ויו”ר שותפה של עמותת סיכוי-אופוק. ממייסדות פורום אימהות למען החיים.
המצב עכשיו
- החברה הערבית, המהווה כ־20% מאזרחי המדינה, סובלת מאפליה ומפערים שנוצרו לאורך שנים
- השקעה ממשלתית בעבר העלתה את שיעור התעסוקה של נשים ערביות מכ־20% לכ־55% בתוך כ־15 שנה. חסרות תשתיות, תחבורה ציבורית ואזורי תעסוקה ביישובים ערביים שהן חיוניות להמשך העלייה בתעסוקה
- האלימות והפשיעה בחברה הערבית הם תוצאה של מדיניות וסדרי עדיפויות. השקעה ממשלתית בתקופות מסוימות לוותה בירידה בפשיעה
- חלוקת המשאבים הנוכחית אינה מעניקה לחברה הערבית משקל פוליטי מספק בקבלת ההחלטות
- קיימת התקדמות משמעותית בהשכלה הגבוהה של צעירים ערבים, כולל גידול בלימודי טכנולוגיה ומדעי המחשב
- למרות הגידול במספר בוגרי STEM (Science, Technology, Engineering, and Mathematics) ערבים, שיעור השתלבותם בהייטק כמעט שלא גדל במשך כעשור
- חסמים מרכזיים בהייטק כוללים אפליה, היעדר רשתות חברתיות שנוצרות סביב השירות הצבאי ופערי שפה ותרבות
- הצורך המרכזי של המשתלבים אינו רק השמה בעבודה, אלא תחושת שייכות והכללה בתוך מקום העבודה ובחברה הישראלית.
- קיימת חולשה מתמשכת בהוראת העברית בחברה הערבית, ובמקביל כמעט שאין לימודי ערבית משמעותיים בחברה היהודית
- באוניברסיטאות מתקיים מפגש פיזי בין סטודנטים יהודים וערבים, אך מעט מאוד אינטראקציה, שותפות וחברויות ביניהם
- השיח הפוליטי שמציג את החברה הערבית כגורם נפרד או כמי שאינה רצויה בממשלה מחליש את תחושת ההשפעה והמוטיבציה להשתתף בבחירות
איך המצב יכול להיראות בעתיד כשהמחנה ינצח בבחירות
- החברה הערבית תיתפס כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהחברה הישראלית
- חלוקת המשאבים תהיה שוויונית ותכלול גם תיקון של עוולות ופערים שנוצרו לאורך שנים
- השקעה בתשתיות, תחבורה, אזורי תעסוקה, חינוך והשכלה תאפשר השתלבות כלכלית של החברה הערבית
- נשים ערביות ישולבו בשוק העבודה בתנאים שווים
- ההשכלה הגבוהה בקרב ערבים תהיה נרחבת, עם השתלבות של צעירים ערבים במקצועות טכנולוגיים, פיננסיים ומקצועות נוספים הנדרשים במשק
- עובדים ערבים ירגישו חלק מהתרבות הארגונית ולא רק מועסקים בזכות מקצועיותם
- יתקיים חיבור משמעותי יותר בין סטודנטים יהודים וערבים במהלך הלימודים
- מסגרות משותפות של תנועות נוער יהודיות וערביות יחזקו היכרות, שותפות ושייכות
- תתקיים שותפות ערבית־יהודית בממשלה ובתהליכי קבלת ההחלטות
מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו
- להפסיק להטיל על הציבור הערבי לבדו את האחריות להצלת המדינה בבחירות ולהדגיש את האחריות המשותפת
- להפסיק להציג את החברה הערבית כ”אחר” ולראות בה חלק מהחברה הישראלית
- לדרוש מהמפלגות להכין כבר עכשיו תוכניות פעולה מעשיות ומפורטות לקידום החברה הערבית בתחומי הכלכלה, התשתיות, התעסוקה, החברה, הפוליטיקה, המאבק בפשיעה והאלימות החינוך והרחבת ההשכלה
- לפעול לחלוקת משאבים שוויונית שמתקנת פערים היסטוריים
- להשקיע בתשתיות, בתחבורה ציבורית ובאזורי תעסוקה בחברה הערבית
- להרחיב תוכניות הכנה לאקדמיה, חונכות ותמיכה בסטודנטים ערבים
- ליצור מפגשים ושותפויות בין סטודנטים יהודים וערבים
- לפעול לשיפור לימודי העברית בחברה הערבית ולחיזוק לימודי הערבית בחברה היהודית
- להרחיב תנועות נוער משותפות ליהודים וערבים
- להתמודד עם חסמי הכניסה של בוגרים ערבים להייטק, כולל חסמים הנובעים מהשתייכות לרשתות חברתיות ומרקע צבאי
- לפעול נגד הדרת החברה הערבית מהשיח הפוליטי וממוקדי קבלת ההחלטות
