הסכסוך הישראלי־פלסטיני הגיע למבוי סתום משום ששני הצדדים נשארו שבויים בנרטיבים, במנהיגויות ותיקות ובחוסר אמון הדדי. התקדמות אפשרית מחייבת שינוי עמוק במידה רבה בצד הפלסטיני, הכרה הדדית בזיקה של שני העמים לארץ, בניית אמון, וחתירה להסדר מדיני המבוסס על שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובשיתוף פעולה אזורי. אנחנו ננצח את המלחמה הזו אם לא נלחם. מלחמות מנצחים כשלא נלחמים.
הערה: המפגש תומלל באמצעות AI וסוכם באמצעות שילוב של AI ועבודה אנושית, כך שעשויות ליפול טעויות בטקסט.
סאמר סינג’לאווי הוא פעיל פוליטי פלסטיני בולט מזרח ירושלים ואיש עסקים הנחשב חלק מהאופוזיציה בארגון פת”ח סאמר פועל במשך שנים בתוך הזירה הפוליטית הפלסטינית ונמצא במגע ישיר עם ישראלים מכל קצוות החברה פעילותו הציבורית והקמת תנועה פוליטית חדשה משקפות את הקריאה לשינוי פנימי בחברה הפלסטינית ולבניית שותפות עם הציבור הישראלי.
המצב עכשיו
- קיים משבר מנהיגות הן בצד הפלסטיני והן בצד הישראלי
- הנהגת הרשות הפלסטינית נכשלה בקידום מטרות לאומיות, דמוקרטיות וכלכליות
- רוב הציבור הפלסטיני מאוכזב הן מהנהגת חמאס והן מהנהגת הרשות הפלסטינית
- אין בחירות פלסטיניות לאומיות כבר שנים רבות, שחיתות, קיפאון פוליטי ואובדן אמון מאפיינים את המערכת הפלסטינית
- קיים חוסר אמון עמוק בין ישראלים לפלסטינים, ולכל צד יש נרטיב של זכותו המלאה על כל הארץ
- כל צד חושב שהכרה בזכות הצד השני פוגעת בזכותו
- אנחנו חושבים בטעות שהסכסוך הוא בין פלסטינים וישראלים. אבל יש מכנה משותף פלסטיני-ישראלי מתון ומכנה משותף פלסטיני-ישראלי קיצוני. הסכסוך הוא בין מתונים וקיצונים משני הצדדים.
- הסוגיה הפלסטינית כמעט ואינה עומדת במרכז הדיון הפוליטי בישראל
- ההישגים הצבאיים לא יצרו ביטחון ארוך טווח ולא פתרו את הסכסוך בין שני העמים
- רגשות של פחד, שנאה וחוסר אמון מהווים מכשול מרכזי להתקדמות
איך המצב יכול להיראות בעתיד כשהמחנה ינצח בבחירות
- קשר ישיר ורציף עם הציבור הישראלי יחליף ניסיון להפעיל לחץ דרך גורמים בינלאומיים
- המתונים משני הצדדים יובילו את סדר היום הציבורי והפוליטי
- האלימות תוחלף במאבק פוליטי ומדיני בלבד
- הכרה הדדית בזיקה ההיסטורית של שני העמים למקום
- שיקום האמון בין שני הצדדים
- תקום מדינה פלסטינית לצד ישראל במסגרת פתרון שתי המדינות
- זכות השיבה תוגדר כשיבה למדינה הפלסטינית בלבד
- מערכת החינוך והמסרים הציבוריים יעודכנו בהתאם לתפיסת חיים משותפים
- ירושלים תהיה עיר פתוחה ובירה של שתי המדינות
- גבולות מוסכמים ייקבעו על בסיס קווי 1967 עם תיקוני גבול מוסכמים
- הגבולות יהפכו בהדרגה לפתוחים יותר ככל שהביטחון והאמון יתחזקו
- פלסטין וישראל יפעלו כבעלות ברית ולא כיריבות
- ישראל תשתלב באופן מלא במזרח התיכון וביחסים אזוריים רחבים
- שיתוף פעולה ישראלי־פלסטיני ייצור הזדמנויות מדיניות, כלכליות וחברתיות לשני העמים
מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו
- להחליף את הנרטיב מ”למי הארץ שייכת” ל”איך שנינו שייכים לארץ הזאת”
- לקדם שיח ישיר בין פלסטינים לישראלים במקום הפעלת לחצים מגורמים חיצוניים
- לבנות מחדש אמון בין הנהגות ובין ציבורים
- לשכנע את הציבור הישראלי ביכולת לחיות בשלום לצד הפלסטינים
- לפעול לשינוי פוליטי פנימי בחברה הפלסטינית ולהקים הנהגה פלסטינית חדשה המחויבת לפתרון מדיני
- להיאבק באלימות ולמנוע יוזמות אלימות עצמאיות
- לקדם פירוק הדרגתי של הכוחות החמושים הפלסטינים מחוץ למסגרות שלטוניות מוסכמות
- לתמוך בכוחות המתונים בשני הצדדים
- לקבל החלטות קשות בנושאי הליבה של הסכסוך: בצד הפלסטיני – האם לוותר על זכות השיבה, ובצד הישראלי – מה עושים עם הפלסטינים- הפרדה או סיפוח?
- לקדם תהליכי פיוס ושיקום האמון שנפגע במהלך שנות העימות
- לטפח חזון משותף של שלום, שותפות ועתיד אזורי משותף.
