המצב בישראל היום מחייב תיקונים ממוקדים בחוקי יסוד ולאו דווקא חוקה מלאה. חוקה אינה ערך, אלא כלי שמבטא ערכים מסוימים, וקיימת סכנה שחוקה שתיכתב בתנאים הפוליטיים היום תעגן ערכים אנטי־דמוקרטיים. לתיקון המצב צריך ארבעה מרכיבים בחוקי היסוד: חיזוק זכויות האדם, ייצוב המערכת החוקתית בפני שינויים קפריזיים, תיקון בשיטת הבחירות לחיזוק הקשר בין הנבחרים לבוחרים וחיזוק הכנסת מול מוקדי כוח קואליציוניים מצומצמים.
הערה: המפגש תומלל באמצעות AI וסוכם באמצעות שילוב של AI ועבודה אנושית, כך שעשויות ליפול טעויות בטקסט.
פרופ’ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת רייכמן, מסביר על הרגע החוקתי בו אנחנו נמצאים היום ואיך אפשר למנף אותו כדי לתקן את המצב.
המצב עכשיו
- בישראל אין מגילת זכויות מלאה שמעגנת באופן ברור שוויון בין כל בני האדם והגנה על זכויות בסיסיות כמו חופש ביטוי, חופש דת והזכות לחינוך
- חוקי יסוד ניתנים לשינוי או חקיקה במהירות רבה וברוב רגיל
- חוסר היציבות החוקתי הזה מאפשר לרוב פוליטי זמני לבצע שינויים מרחיקי לכת בתוך זמן קצר
- שיטת הבחירות יוצרת נתק כמעט מוחלט בין הבוחרים לנבחרים
- לבוחרים אין השפעה אישית על דירוג מועמדים בתוך הרשימות
- אין מנגנון שמבטא בכנסת אינטרסים של אזורים כמו הדרום, הצפון או העוטף
- רצון ציבורי רחב בנושאים שונים אינו מתורגם למדיניות בכנסת
- כוח רב בכנסת מרוכז בידי מספר קטן של ראשי סיעות קואליציוניות
- מפלגות קטנות וקיצוניות מחזיקות בכוח פוליטי גדול כ”מפלגות לשון מאזניים”
- הממשלה חזקה מדי ביחס לכנסת
איך המצב יכול להיראות בעתיד כשהמחנה ינצח בבחירות
- מגילת זכויות מלאה תעגן שוויון וזכויות יסוד בצורה ברורה
- שינוי חוקי יסוד יתאפשר רק בהליך מורכב, ממושך וברוב רחב
- המערכת החוקתית תהיה יציבה יותר ופחות תלויה ברוב פוליטי רגעי
- חוקים חוקתיים ישקפו הסכמה רחבה בציבור
- שיטת בחירות עם רכיב אזורי תחזק ייצוג של אזורים שונים במדינה
- בחירות עם רכיב אישי יאפשרו לציבור להשפיע על זהות הנבחרים בתוך המפלגות
- האחריותיות של חברי הכנסת כלפי הציבור תתחזק
- עמדות מרכזיות ומתונות בציבור יתורגמו בצורה טובה יותר למדיניות
- הכנסת תהיה חזקה ועצמאית יותר מול הממשלה
- המפלגות הגדולות, שמייצגות ציבור רחב ומתון יותר, ישפיעו יותר על קביעת המדיניות
- כוחן של מפלגות קטנות וקיצוניות יפחת
מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו
מאז 2023 מתקיים בישראל “רגע חוקתי” שבו הציבור עוסק באופן נרחב בשאלות של שוויון, זכויות, שלטון חוק והפרדת רשויות. יש מוביליזציה של המונים שרוצים לשנות ולתקן. בזכות הרגע החוקתי הזה נצליח להביא ישראל למקום טוב יותר:
- להשלים מגילת זכויות שמעגנת שוויון וזכויות יסוד
- לקבוע הליך מחמיר לשינוי או חקיקת חוקי יסוד
- לדרוש רוב רחב והליך ממושך לשינויים חוקתיים
- לשנות את שיטת הבחירות כך שתכלול מרכיב אזורי
- להכניס מנגנון בחירה אישי שיאפשר דירוג מועמדים
- לחזק את הכנסת ולהחליש את כוח הממשלה
- לצמצם את כוחם של מוקדי שליטה קואליציוניים מצומצמים
- לחזק את כוחן של המפלגות הגדולות והמתונות
- להמשיך במעורבות ציבורית סביב סוגיות ערכיות וחוקתיות
